Михаэль Лайтман - Книга 12. Раскрытие Творца (старое издание)

אי לכך, מכיון שהתשובות הנכספות מתמהמהות מלהגיע, חלה בשנים האחרונות תנועה מאסיבית של חיפוש אחר החכמות העתיקות שצמחו ברחבי העולם. צעירים, בוגרי צבא, נוהרים למזרח הרחוק ולדרום אמריקה בחיפוש אחר האמת. חלקם מוצאים סיפוק זמני בטכניקות או שיטות שעוזרות להרגע, ולהפחית את הסבל על ידי המעטת הציפיות והקטנת עוצמתו של הרצון.

פעולה זו בסך הכל מעלימה מעיניהם את העובדה שלא באו על סיפוקם. מדיטציות למיניהן, שיטות תזונה, תרגולים גופניים ומנטליים כאלו או אחרים, מעוררים באדם את האינסטינקטים החיתיים ומאפשרים לו להרגיש נוח יותר בתוך גופו הגשמי. הוא חש שיש לו שליטה על תגובותיו ומודעותו העצמית מתפתחת. הוא לומד להקשיב לצרכי גופו ואישיותו ולספק אותם. התהליך מלמד אותו להפחית ציפיות ומשמש כתחליף לרצונות האמיתיים שלו.

במקום פתרונות הוא מקבל זריקה להרדמה מקומית של מקור הסבל, אך לכשיפוג זמן השפעתה יגלה שוב שאי אפשר להתעלם מן האמת. ואמנם, המעטת הרצון לקבל הנאה לא מאפשרת לאדם לברוח ממנו. מי שהולך בדרך זו ובוחן את עצמו ביושר ובכנות מבין שעוד לא הגיע למטרה הנכספת – לצאת באמת מן הסבל ולזכות בתענוג ניצחי.

יש כאלה המחפשים פתרון הגיוני למטרת הקיום דרך החקירה המדעית. חוקי הטבע ודרך התנהגותו נחקרים על ידי האדם כבר אלפי שנים. במאה השנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית, כשצורת החשיבה המדעית התקבלה ברחבי העולם כשיטה הלגיטימית לחקר תופעות הטבע.

המדע משתמש בהנחות יסוד הגיוניות ובאמצעי חקירה אמינים. יעילותו בתחומי החיים השונים והקידמה שהוא הביא לעולם אינם מוטלים בספק, אולם גם הוא מוגבל. מה שלא ניתן למדוד באמצעות הכלים המדעיים מצוי מעבר לגבולותיו של המדע. נפש האדם, צורת התנהגותו, והגורמים המניעים אותו מצויים מעבר לגבולות המחקר המדעי הטהור.

אפילו בתחום מחקר מדעי הטבע מגלים המדענים והחוקרים המודרניים שככל שהם מתקדמים במחקרם המדעי מתקבלת בעיניהם תמונת עולם מעורפלת ומבולבלת יותר מזו שחוו בתחילת חקירתם. ספרי המדע המתקדמים ביותר נעשים דומים יותר ויותר לספרי מיסטיקה, או לכל הפחות למדע בדיוני, ומותירים את מחפש הדרך נבוך ומבולבל, ללא תשובה.

הספר הזה פונה לכל אלו שעוד לא שכחו את מה שכל אדם שואל את עצמו, במידה כזו או אחרת של מודעות, בלילה, כשהוא לבד, לפני שעוצם את עיניו. אל מי שמחפש שיטה הגיונית, יסודית ואמינה לחקר התופעות בעולמנו. זהו לא ספר קבלה אלא ספר שמתאר את עקרונות הגישה הקבלית. את הדרך להשגת ההכרה של שורשי ההתנהגות האנושית וחוקי הטבע.

קבלה היא מילה המתארת את שאיפתו של המקובל, לקבל מודעות עליונה. לקבל את כל מה שאדם יכול לקבל כיצור שכלי, הנעלה מכל הבריות.

מקובל הוא חוקר שבודק את טבעו שלו. לשם כך הוא משתמש בטכניקה בדוקה ומדויקת. המקובלים לאורך ההסטוריה חקרו את מהות קיומם בעזרת הכלים הפשוטים, העומדים גם לרשותו של כל אדם בן זמננו, חושיהם, שכלם וליבם.

בספרים שכתבו הם מספרים לנו על טכניקה המבוססת על נסיונו האישי של האדם, החוקר את עצמו בעזרת הכלים הטבעיים שלו. מנקודת מבטם הרחבה והמקיפה הם מצאו דרך להושיט יד, ולעזור, גם לאלו שיבואו אחריהם, לטפס על אותו סולם התפתחותי. לשם כך כתבו ולימדו את שיטתם וקראו לה חכמת הקבלה.

ספר זה נכתב על בסיס הרצאותיו בנושא הקבלה של הרב מיכאל לייטמן. הוא קיבל את הידע ואת דרך החקירה הקבלית מרבו, הרב ברוך שלום אשלג ז"ל, שהמשיך את דרכו של אביו, הרב המקובל יהודה לייב אשלג ז"ל, ממשיך דרכם של האר"י הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי ומקובלי כל הדורות עד ימיו.

הספר מציג את יסודות חכמת הקבלה ודרך פעולתה, ופונה אל כל מי שרק מעונין להכיר את עצמו, להבין את הסיבות לסבל ולתענוג ולמצוא תשובות לשאלות המהותיות של חייו, בעזרת שיטת חקירה פשוטה ומדויקת

קבלה היא המדע הקרוב ביותר לאדם. חכמת הקבלה מספרת לנו בשביל מה האדם קיים, לשם מה הוא נולד, מדוע הוא חי, מה הטעם בחייו, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך אחרי שהוא מסים את חייו ודרכו בעולם הזה. את ההבנות הללו חווה המקובל בעודו חי כאן ועכשיו. באופן עקרוני, הקבלה היא שיטה להשגת העולם הרוחני. היא מלמדת אותנו על העולם הרוחני, ועל ידי הלימוד בה אנחנו מפתחים חוש נוסף. בעזרת החוש הזה אנחנו יכולים ליצור קשר עם העולמות העליונים.

הקבלה איננה לימוד תאורתי או מופשט, אלא לימוד מעשי מאד. האדם לומד על עצמו, מיהו ומה טיבעו. הוא לומד מה הוא צריך לעשות עכשיו על עצמו, לשנות בתוך עצמו, שלב אחרי שלב, צעד אחרי צעד. אין יותר קרוב מזה אליו, מכיוון שהוא חוקר דרך פנימיותו.

זה לא לימוד של מה שהוא צריך לעשות בחיצוניות, בתנאים חיצוניים. כל הניסויים נערכים על עצמו, בתוכו. לכן נקראת הקבלה «תורת הנסתר». באמצעותה האדם עובר שינויים פנימיים, שרק הוא מרגיש אותם ויודע שהם מתחוללים בתוכו, אבל הם נסתרים מעיני האחרים. הפעולות הללו שנעשות בתוך האדם, מותאמות ומיוחדות רק לו, ומובנות רק לו.

הקבלה מתארת את המניע לפעולותיו של האדם כ"רצון לקבל". כל אחד רוצה לקבל הנאות, מסוגים שונים. בכדי להשיג את ההנאות הללו מוכן האדם להשקיע מאמצים רבים.

השאלה היא כיצד הוא יכול להשיג כמה שיותר הנאות, ולשלם בעדן את המחיר הנמוך ביותר. על השאלה הזו מנסה לענות כל אחד בדרכו, אולם נראה בעליל כי במהלך חייו מתפתח האדם בפנימיותו ורצונו לקבל הנאות הולך וגדל.

קיים סדר מסוים לפיו מתפתח וגדל הרצון לקבל. בשלב ראשון הוא רוצה תאוות. לאחר מכן הוא שואף לכסף וכבוד. רצון חזק עוד יותר גורם לאדם לרצות שליטה. עם התפתחות הרצון הוא שואף למושכלות ורק בשיא הפירמידה מתגלה הרצון לרוחניות. אדם שמגיע להכרה בגודל הרצון לרוחניות מתחיל לחפש דרכים למימוש ולסיפוק הרצון הזה.

המעבר דרך שלבי ההתפתחות של הרצון לקבל גורם לאדם להכיר את יכולתו ואת מגבלותיו.

הקבלה עוסקת במה שאנחנו לא מצליחים עדיין לתפוס כי אין לנו שליטה עליו. אנחנו לא יודעים איך נוצר אצלנו הרגש, איך אנחנו מתפעלים מחויות כגון: מתוק, מר, נעים, גס וכיו'ב. אנחנו לא מצליחים לבנות כלים מדעיים לבחון את הרגשותינו, אפילו בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והמדעים האחרים שעוסקים באדם. הגורמים להתנהגויות עדיין נסתרים מאיתנו.

הקבלה היא כמו מתמטיקה של הרגש, היא לוקחת את סך כל הרגשות והרצונות של האדם, מחלקת אותם, ונותנת לכל תופעה, בכל רמה, לכל אופי של הבנה ורגש, נוסחאות מתמטיות מדויקות.

זו עבודה של הרגש ביחד עם השכל. היא משתמשת חיצונית, לעיני מתחילים, בגימטריות, מטריצות, ושירטוטים, אבל מי שבאמת מתחיל להתקדם, מוצא בפנים מדע מדויק מאד שחוקר את הרגשות. בזמן הלימוד מרגיש האדם כל רגש ויחד עם זה מבין אותו, ויודע איזה ציון לתת לו לפי הכוח, הכיוון והאופי שלו.

חכמת הקבלה היא שיטה עתיקה ובדוקה. על ידה יכול האדם לקבל מודעות עליונה והשגת רוחניות. זו היא בסופו של דבר כל מטרתו בעולם הזה. אם מגיע לאדם רצון לרוחניות, אם הוא מתחיל להרגיש השתוקקות לזה, אז הוא יכול על ידי שיטת הקבלה, על ידי החכמה האלוקית הזו, לפתח את הרצון, ובתוכו להתחיל להרגיש רוחניות.

בכל פעם שמדברים על קבלה מיד נזרקות אמירות כמו: אפשר להשתגע מלימוד קבלה, לימוד קבלה בטוח רק מעל גיל 40, גבר חייב להיות נשוי לפני שמתחיל בלימוד, לימוד קבלה אסור לנשים, אי אפשר ללמוד קבלה לפני שבקיאים בהלכות, קבלה מחזירה בתשובה, או שחייבים לדעת פשט לפני שלומדים סוד.

בקיצור, הדעה הכללית היא פשוט מאד לעזוב את זה. ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" מתאר בעל הסולם את השאלות שמעלה אדם שמעונין ללמוד קבלה אבל מפחד: «ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי, כולם המה עימי בדיעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק מוטב ללמוד דף גמרא במקום העסק הזה».