Михаэль Лайтман - Книга 12. Раскрытие Творца (старое издание)

עכשיו הרצון שלנו אפסי לעומת זה שאנחנו רוכשים בזמן שמתחילים לפתח את הנקודה שבלב. האדם נולד עם רצון לקבל מעט תענוגים בעולם הזה. הוא רוצה רק משהו שהוא יכול לדמיין, לא יותר מזה. הוא לא רוצה שכל העולם יהיה שלו, אין לו אפילו דמיון כזה. הוא רוצה כמה דירות במקום טוב, מכונית או שתיים ולאכול במסעדות הכי מפוארות.

אנחנו נולדנו עם רצון לקבל מאד קטן ומצומצם. אין לנו מושג מה הם באמת תענוגים, כי בעולם שבו אנו חיים הרצונות שלנו רק בהמיים. כדי להגיע להבנה מעבר לעולם הזה, או אפילו לתפוס את העולם הזה כמו שהוא באמת, צריך רצון לקבל אינסופי, פי מיליארדים יותר גדול ממה שיש לנו בעולמנו.

אם נלך בדרך הטבע נברח כל הזמן, כי זו דרך שמביאה רק יסורים, בעיות וטרדות, עד שאדם מרגיש שלא כדאי בכלל לרצות תענוגים. הגוף הפיסי עוצר אותו אוטומטית וגורם לו לשאוף רק לדברים שהם בגדר השגתו. זהו מקורן של הטכניקות הדוגלות בהפחתת כח הרצון של האדם.

האדם מרגיל את עצמו, על ידי תרגול, להפחית את היסורים ולהמעיט את הסבל. הוא עושה זאת על ידי ה"הסתפקות במועט" שהוא כופה על עצמו, מתוך הבנה שבמילא לא יצליח לממש את כל שאיפותיו. דרך כזו מובילה אותו בסך הכל להתכחשות והדחקה של רצונותיו המקוריים.

אבל המטרה בבריאת האדם היא שהוא יגיע להכרת כל העולמות הרוחניים, עד לדרגת הבורא בעצמו. להגיע לזה משמעו לרכוש את זה, ואפשר לרכוש את זה רק עם רצון לקבל גדול. רצון לקבל גדול מפתחים דרך לימוד הקבלה.

ההתפשטות וההתרחבות ההמונית של העיסוק בקבלה, מתרחשים בגלל שהעולם כבר מתקרב למצב שבו כל מה שהיה צריך לקרות בקיום האנושי כבר קרה, הגילויים, ההרס והשינויים. כך שכל מה שנמצא בעולם הרוחני כבר התרחש בעולם שלנו, חוץ מדבר אחד – השגה רוחנית, עליה רוחנית, דביקות של שני העולמות.

התהליך הזה התחיל להיווצר בערך בשנות העשרים של המאה שלנו ועכשיו הוא מתפתח במהירות גדולה, כמו כדור שלג, בכל שנה ישנה התקדמות עצומה לעומת השנה שקדמה לה. אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה באתר האינטרנט שלנו שקיים בסך הכל שנתיים, ורואים איך מחודש לחודש מתרחב חוג המתעניינים באופן נמרץ. באמצעות האינטרנט ניתן לעקוב אחר התפשטות התהליך ברחבי העולם.

לא משנה בכלל מה הן תכונותיו של האדם או השתיכותו, אנשים מכל הזרמים מכל קצוות עולם, מתעניינים ומבינים כבר שקבלה זה לא סתם עוד איזה לימוד, שזה לא לימוד על כוכבים, מזלות, רוחות ומלאכים, אלא שלימוד הקבלה מאפשר להם לראות את הסיבות, את הכוחות, את הקשרים הפנימיים בעולם שלנו. הם לומדים להכיר את הטבע שלהם, מה המשמעות לקיומם ומה מתרחש סביבם.

זה גורם להם לראות בבירור מה קורה איתם, וסביבם, במקום ולעמוד מופתעים מול מקרים לא צפויים ולא נעימים שקורים להם. הם מתחילים לראותם בבירור, להבין, ולדעת איך עליהם להגיב. לראות את התוצאה של מה שהם עושים. אדם שלומד קבלה מבין עמוק יותר אפילו את החומר שאתו הוא עובד, לא חשוב במה הוא עוסק: פסיכולוגיה, רפואה, מכניקה, מחשבים, לא משנה התחום.

בסופו של דבר דרך היסורים צריכה להביא את כל האנושות לתיקון. זה תהליך שמצטבר בתוך הנשמה, ללא הכרת האדם, בלי הכרת הדורות, לא בצורה ברורה לנו. כל סבל וסבל, כל מאמץ, כל פעולה בתוכנו, כל רצון שלנו, מצטברים ברוחניות בתוכנו. אין דבר שנעלם, כל מה שחוינו בחיינו נשאר כמו בקופסה סגורה, כולל המחשבות, הרצונות והידיעות.

בתחילת הבריאה הכל היה בעירבוביה ולאט לאט האנושות עושה הפרדות בין הפרטים. בסופו של דבר יתחוור לה שההתפתחות לפי הרצון לקבל מביאה רק יסורים, ושהיא לא לטובתה. הגילוי הזה לעיני האנושות צריך להתרחש באופן שבו כוח ההתגלות הזו ישלול את כל הטבע החומרי שלנו.

באופן זה ימשך התהליך דורות רבים. אבל לסבל הזה יש גם פתרון אחר, פשוט ומידי, לכל מי שרוצה להקל על דרך יסוריו. הפתרון הוא «דרך התורה». יש להבין את המושג «דרך התורה» באופן שונה מן המקובל. הכוונה היא לדרך שמאפשרת לאדם לחוות ולקבל את כל השפע והתענוג שהוכן לו, בלי הגבלה.

למטרה זו בלבד ניתנה דרך התורה. דרך התורה זו דרך המנוגדת לטבע האדם, אבל אפשר להשיגה על ידי קריאה ולימוד מספרים שכתבו מקובלים. כל ספרי התורה, מהתנ"ך ועד אלה שנכתבו בתחילת המאה שלנו, הם ספרי קודש שכתבו אנשי השגה. כשאדם לומד בהם, ויש לו כוונה אמיתית לתקן את עצמו ולהתעלות מעל הטבע שלו, הוא מעורר על עצמו אור מקיף המפתח את הנקודה שבלב.

המיוחד בספרים שנכתבו בשפת הקבלה הוא שהם מעוררים אורות מקיפים באינטנסיביות כה רבה, כך שאפילו הנשמות הגסות שהתגלגלו לעולמנו בדור הנוכחי מקבלות את התיקון המתאים. בדרך זו כל אחד ואחד יכול להתחיל לתקן את עצמו.

מאד חשוב לדעת מה לקרוא, ולמי שלא רוצה להכשל, מומלץ לקרוא רק ספרים של המקובלים הגדולים של דורנו: הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, ובנו בכורו הרב ברוך שלום אשלג, (רב"ש). בכתבים שלהם נמצאת המתודיקה האחרונה, השיטה האחרונה, איך להגיע לרוחניות המתאימה לנשמות בדורנו.

זה לא אומר שכל הספרים האחרים לא נכונים, אלא שהם לא מתאימים לנשמות שלנו. הסיבה היא שהם נכתבו לנשמות אחרות בדורות קודמים, ולא על ידי מקובלים בני זמנינו, בני המאה שלנו.

«מתן תורה».

«פרי חכם» – 2 חלקים: מאמרים ומכתבים.

«ספר ההקדמות».

«תלמוד עשר הספירות» – 16 חלקים.

«בית שער הכוונות».

«אור הבהיר».

«אבן ספיר».

ספר «עץ חיים» של האר"י עם פירושו של בעל הסולם.

ספר «הזוהר» עם פרוש הסולם.

בנו בכורו של בעל הסולם, הרב ברוך שלום אשלג ז"ל היה לממשיך דרכו. הספרים שלו בנויים בדיוק לפי מה שלימדו אביו. הוא מפרש קצת יותר, ובעדינות רבה, את כתבי אביו. בדרכו המיוחדת הוא מקרב אלינו את מושגי הקבלה, ומקל על הבנתנו את הפירוש האמיתי של כתבי הזוהר והאר"י הקדוש.

«שמעתי».

«דרגות הסולם» – 4 כרכים.

«ברכת שלום» – 2 כרכים.

«ספר המאמרים».

«הקדמות לחכמת האמת» עם פירוש רב"ש.

«פתיחה לחכמת הקבלה» עם פירוש רב"ש.

«איגרות רב»ש".

בכדי לעזור ללומדים שלא להיכשל, חוברו לוח שאלות ותשובות, ולוח פרוש המילים והמושגים. במשך הלימוד מופנית תשומת הלב לאמת הרוחנית ולא לעמקות או להיקף ההבנה. מה שחשוב הוא שהלומד יקבל דחף להתקדמות רוחנית ולא רק שכלית.

מטרת הלימוד היא שהאדם ימצא ויגלה את הקשר בינו לבין מה שכתוב בספר. היא חייבת להיות מול עיניי הלומד, כי רק מהסיבה הזאת כתבו לנו המקובלים את מה שהשיגו בעצמם. לא בשביל להחכים ולדעת כמו מדענים, איך בנויה ומתנהגת המציאות. לצורך ההבנה הנכונה מיועד «מילון הערכים». רק אם האדם יודע לפרש נכון את כל המילים שהוא קורא, מותר לו לקרוא וללמוד משהו מתורת הקבלה. אחרת יפרש את ספרי התורה כמו סיפורים היסטוריים, ויטעה בדמיונות שווא.

המקובלים כותבים על מה שהם מרגישים בעולמות העליונים, על הכוחות העליונים ועל מה שמתגלה להם שם, קודם כל בשביל אנשים כמותם, כי ללימוד אחד מהשני יש תועלת גדולה לכל אחד מהם, ואחר כך גם בשביל יתר האנשים, אלו שאין להם חוש רוחני, אלו שבשבילם הרוחניות עדיין נסתרת.

כשאדם רגיל לומד את מה שכתבו המקובלים הוא לומד את הנסתר ממנו. רק לאחר שהוא רוכש, דרך הלימוד בכתבים, את החוש שישי, הוא מתחיל לראות ולהרגיש מה שקודם היה בשבילו נסתר, וזה הופך להיות עבורו נגלה. בעצם, כיוון החקירה וההתפתחות בכל תחום בעולם הזה, ובעולמות העליונים, הוא מהנסתר לנגלה.

המקובלים כתבו את הדברים הרוחניים שהם הרגישו ואת התפעלותם מהכוחות הרוחניים בכמה שפות, כמו שבעולמנו משתמשים באמצעים שונים כדי להעביר אחד לשני הרגשות וידע.